ירושלים עומדת במבחן האש

כיצד חיים כיום בני הבירה בעורף שנהפך לחזית

מאת אשר לזר סופר "הארץ" בירושלים

כבר היו פרעות בירושלים בעבר, קרבנות נפלו, קרבנות יקרים ורבים. אולם מעולם לא היתה ירושלים היהודית שרויה בימי מסה כימים העוברים עליה. ימי מלחמת העולם השניה, על כל זוועותיה לא השאירו את חותמם על ירושלים. גידולה ובנינה של עיר דוד נמשכו כסדרם באותם הימים הקשים, שבכל זאת היו ימים של התרחבות וגידול, של שגשוג, מעין התגשמות "ואעבור עליך, ואראך מתבוססת בדמיך, ואומר לך: בדמיך חיי, בדמיך חיי".

ואמנם באותם הימים חיה ירושלים בדמים, ואם ירושלים יכולה לעמוד במבחן המערכה הנטושה בשעריה ולהדוף אחור את גלי ההתקפות – הרי שכחה נובע מן העודף שנרכש בימי המלחמה. לאחר שנות השובע של ימי המלחמה, שנות השובע שבאו עקב מציאותם של חיילי צבאות זרים בירושלים – יש בכחה של ירושלים לכלכל את חייליה שלה, את מגיניה ולהגן על בניה.

ירושלים ידעה את הגורל הצפוי לה מידי אויבי המפעל היהודי ומידי עויני הציונות המתגשמת. ירושלים התכוננה למצב זה, והתכונה הזאת עלתה לה לירושלים בעשרות קרבנות יקרים ביותר. כי ירושלים היתה הראשונה לשתות מכוס התרעלה שהרעילו לנו בעלי השררה היחרונה, המנדטורית. ההתנקשות בחיי ירושלים היתה קשה וקשה שבעתיים המערכה בה עומדת כיום ירושלים. האויב הוא אכזרי ושיטותיו של "העם האציל" – ידועות לכל. הללו אינם מבחינים בין תינוק לבין לוחם, בין איש צבא לבין רופא, אשר כל ימיו הקדיש לרפא תחלואים, לא רק של בני עדתו אלא גם של אלה שכיום יורים אליו ממארב.

כל התושבים במערכה

כבניניה העתיקים כן בניה החדשים של ירושלים מחזיקים מעמד. ומחזיקים מעמד בתנאים קשים ביותר, תנאים שבהם כל הנתונים הם לטובת הצד שכנגד. במערכה עומדים כיום לא רק הלוחמים היהודים אלא כל תושבי ירושלים היהודים למגדול ועד קטן, מזקן ועד תינוק בעריסתו. כי האויב איננו מבחין במטרות שאליהן הוא יורה את פגזי תותחיו. איש איש וסבלו שלו, ואיש איש יודע כיצד לסבול את המכות הקשות הניתכות עליו השכם והערב. עוד לא היה בעולם כציבור הירושלמי על רוב גווניו לשמש מטרה להרעשת תותחים על ידי צבא סדיר, מצויד בציוד חדיש ומאומן על ידי קצינים בריטים מ"פאר הקיסרות הבריטית". ירושלים יכולה לה למערכה כבדה זו.

העובר בימים אלה ברחובות ירושלים, אשר צפיפותם התמעטה במדה ניכרת, תמה ושואל – האמנם נתונה ירושלים במערכה? האמנם העיר ירושלים נלחמת או שרק מלחמה מתנהלת בשעריה? והתשובה ברורה: ירושלים היא הנלחמת באויב ומכה בו. מסלעי ירושלים שאבו בני ירושלים את אונם ומבונה ירושלים – את חוזק אמונתם. תינוקות של בית רבן בטלים מתלמודם בבתי הספר, אך אינם בטלים לגמרי מתלמוד תורה. הם לומדים במקלטים, בחדרי המדרגות ובדירות שבקומות הקרקע. ובין לימוד ללימוד עוסקים הזאטוטים ב"פוליטיקה" וב"אסטרטגיה". הפעוטות יודעים כל דבר לפני שהשמועה מגיעה להוריהם: הם יודעים בדיוק אימתי צריכה להיות "הפסקה של המלחמה" ואימתי יחזרו לועי התותחים של הלגיון הערבי להמטיר עליי הם אש ללא אבחנה. והם יודעים את גודל הקטר של כל תותח ותותח ייודעים גם את עמדות התותחים ומספרם. אל תשאלם מנין להם הידיעות הללו ואם תשגה ותאמר שאתה אינך יודע – מיד ישימון ללעג. "כל אחד יודע ורק אתם הגדולים אינכם יודעים" – יאמרו לך במקהלה.

החנויות

החנויות אינן פתוחות בכל שעות היום והחנוונים אינם ממהרים למלא את תפקידם. עדיין לא הוגשמה האתראה של ועדת ירושלים לחנוונים שאינם פותחים את חנויותיהם לפי הוראותיה – כי שללו מהם הרשיונות לחלוקת מצרכים. אולם מוסדות הישוב דנים באפשרות של פתיחת חנויות מרכזיות לחלוקת מצרכי המזון החיוניים בכל שכונה ושכונה. נראה הדבר כי צעד זה יהיה הכרחי מאחר שרוב החנוונים אינם מבינים לחומרת השעה ועל ידי הסגירה הבלתי מוצדקת של החנויות הם גורמים לבהלה המרפה את ידי העומדים בשער המערכה.

אספקת המים נכנסה למסלולה הסדיר ואלה העוסקים בדבר ראויים להוקרת הישוב היהודי כולו בירושלים. על אף ההרעשות הבלתית פוסקות – חלוקת המים היא מסודרת, בשעות קבועות ובמקומות חלוקה קבועים בורות המים שבשכונות טרם נפתחו והם מכילים ריזרבה של מים שתספיק לכל חדשי הקיץ, לפי החלוקה הנוכחית.

החלוקה היא במנות קצובות של שני גאלונים מים לנפש. לצרכי חלוקת מנות המים – סודר מפקד מיוחד של התושבים לפי מספר הנפשות שבכל בית. ההרשמה נעשתה על ידי פקחים מיוחדים, הממונים על כל בית ובית, ובאמצעותם חולקו כרטיסי מים, כמספר הנפשות שבכל בית.

ועדת ירושלים עשתה מעשה רב בהסברת המצב לתושבי ירושלים הנצורה. בכל יום מופיע בוליטין חדשות והסברות, הכולל את הידיעות האחרונות על המצב בחזיתות הארץ וכן ידיעות על הנעשה בעולם המדיני. בבוליטין – אשר פקחים מחלקים אותו חנם לכל דורש ובכל השכונות, באות גם הודעות ועדת ירושלים, ועדת האספקה בדבר חלוקת המצרכים השונים ומקומות חלוקתם וסדריהם. זהו המכשיר היחידי שבידי המוסדות להסברת המצב לכל תושבי העיר.

קשה מצב אספקת החשמל

המצב באספקת החשמל למאור ולתעשיה בירושלים קשה ביותר. רק עוד ימים ספורים נותרו עד שגם השירות המקוצץ של חברת החשמל הירושלמית ייפסק אם לא יובא דלק לעיר. נציגי הצלב האדום הודיעו למנהל חברת החשמל הירושלמית כי הם מוכנים לקבל תחת פיקוחם את תחנת הכח וגם את הבאת הדלק לירושלים, על ידי הנפת דגל הצלב האדום על רכבת מיוחדת שתעביר את הדלק לירושלים. נציגי היהודים הביעו את הסכמתם לסידור זה. והבטיחו את חסינותו של הדגל של הצלב האדום הבינלאומי ולאפשר על ידי כך את חידוש האספקה הסדירה של חשמל לירושלים, אולם הערבים, מטעמים הנראים רק להם טרם הביעו את הסכמתם לסידור זה או, יותר נכון, הסכימו בעל פה אך נמנעו ממתן התחייבות בכתב לשמור על חסינותה של הרכבת אשר תביא את הדלק לירושלים.

תחנת הכח של חברת החשמל נמצאת תחת פיקוח הצלב האדום הבינלאומי ובחסות ועדת שביתת הנשק מטעם מיעצת הבטחון של או"מ, אולם העמדת תחנת הכח תחת חסות מסוימת איננה פותרת את בעית אספקת הדלק למכונות של תחנת הכח. חברת החשמל הירושלמית מספקת חשמל לא רק לירושלים אלא גם לעיירות הנוצריות: בית לחם, בית ג'אלה, רמאללה, ביר זית, ולישובים היהודים קרית ענבים, מעלה החמשה, גבעת שאול ושכונות מערב ירושלים. נראה הדבר כי פעולות משלחת הצלב האדום בשטח זה טרם הוכתרו בהצלחה. חוסר אספקת החשמל פוגע לא רק בהארתה של ירושלים בלילות אלא ובעיקר בעקרות הבית ובאפית הלחם.

אפית הלחם

אפית הלחם בירושלים מרוכזת כעת בשלש המאפיות הגדולות, וחברת החשמל מספקת להם חשמל, אם כי בצמצום רב. עם הוצאת המאפיה הגדולה של רמת רחל מן השוק יש צורך בהרחבת אפשרויות הייצור של המאפיות הגדולות האחרות – ברמן, אנג"ל ופאג"י. המאפיות החלו אופות ככרות לחם עגולות – זו הפעם הראשונה מזה שנים ועל ידי כן הושג צמצום נוסף בתצרוכת החשמל והושגה שמירה טובה יותר על טריות הלחם.

עקרות הבית "מסתדרות" גם בלי חשמל ובלי נפט. בתערוכה מיוחדת שנערכה באולם בית הבריאות שטראוס הוצגו לראוה אפשרויות על התקנת תנורי בישול עם גזרי עצים, נסורת ושביבים, וכיום, בעברך ברחובות העיר מתמרים ענני עשן מארובות…

העורף – משען נאמן לחזית

העורף הירושלמי איננו מכזיב במסירותו ובכח סבלו. העורף הירושלמי הוא משענת נאמנה לכחות החזית הנמצאים בתוך העורף עצמו, כי ירושלים כולה היתה לחזית אחת גדולה, בה נלחמים על נפשם וקיומם יותר ממאה אלף יהודים בכוחות הזדון הפולשים. אנשי הצבא היהודים מנחיתים מהלומות כבדות על האויב הפולש והעורף היהודי, זה העורף הקשה והנוקשה, איננו מכזיב. הוא עומד במבחן האש אף כי מעודו לא נתנסה בו. ומידת הגבורה של תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה, שם עומדים רק אלף וארבע מאות יהודים, בהם מספר לא קטן של נשים וילדים מול אויב המונה יותר משלשים אלף צמאי דם. ובשערי ירושלים החדשה – נעצרו כל כחות האויב על שריונו וציודו הבריטי וכל נסיונותיהם לפרוץ לתוך ירושלים היהודית עלו להם בקרבנות עצומים וקשים.

וירושלים מקיימת את הצו ההיסטורי: בדמיך – חיי! ירושלים היהודית חיה ותחיה. לא יהיה חרבן שלישי של בירת ארץ ישראל.